קעקועים היסטוריה

למילה "טאטו" (קעקוע באנגלית) ישנם הרבה מקורות. אחד המקורות הבולטים הגיע מהתרבות, הטיהיטית משמעותה "לסמן מישהו" .
תרבות הקעקועים החלה לפני יותר מ-5,000 שנה והיא מגוונת ביותר.
קרוב לוודאי שאומנות הקעקועים החלה כטעות, למישהו היה פצע פתוח והוא שפשף אותו עם ידיו המלוכלכות באפר המדורה ולאחר שהפצע הגליד ראה כי הסימן נשאר לצמיתות.
בעבר זו הייתה הדרך היחידה לקעקע : משפשפים פחם / אבק שרפה / חול צבעוני ועוד - לתוך פצע פתוח על מנת לקבל גוון כהה מצבע העור לרוב הצבע היה שחור.
 לאחר מכן החל עיצוב הקעקועים ע"י שימוש בעצמות מחודדות וכלים אחרים דומים.לדוגמה–דיסק עשוי מחמר ומחטים עשויות מעצמות .
הקעקועים היו נפוצים מאז ימי הקדם ובוצעו ע"י אמנים מוכשרים ביותר.
בעבר אך גם בימינו הקעקועים נחשבים לתוסף מיניות, תשוקה וגירוי .
בקרב תרבויות רבות הקעקועים סימלו שיוך לדת או לאמונה מסוימות.לדוגמא קעקועים של בעלי חיים סימלו רוחניות נפשית. הגריפונים והמפלצות, כך האמינו, היו בעלי כוחות קסם , וחלק האמינו כי נעשו לשם קישוט.
בעיקרם הקעקועים סימלו על מעמדו של אדם בחברה.

התיעוד הארכיאולוגי העתיק ביותר בנושא הקעקועים הינה
המומיה האירופאית- מומיה מתקופת הברונזה בת 5,500 שנה הנמצאה ביו אוסטריה לאיטליה באלפים בשנת 1991 .זו הייתה המומיה הכי שמורה שנמצאה מאותה התקופה והיא נשאה עליה כ-57 קעקועים. סימונים בצד הפנימית של הברך כ- 6 פסים באורך 15 ס"מ ליד הכליות והמון פסים לאורך הקרסוליים. מיקום הקעקועים של המומיה רמז על ביצועם למטרות רפואיות .

ביפן-
נמצאו קברים משנת 3,000 לפנ"הס שבהם שוכנות מסיכות חימר מקועקעות שמטרתן הייתה ללוות את המתים ולשמור עליהם, בנוסף, אמני הקעקועים היפניים  "הורים" היו מאסטרים גדולים בשל הדמיון הרב ורמת הדיוק בקעקוע.  שהניפו את סגנון הקעקועים קדימה.

בפולינזיים-
האמינו כי ה"מאנה" – כוח החיים , של כל פלוניזי מוצגת דרך הקעקועים.
ב"סמואה"- טקס עשיית הקעקוע נמדד בדרגי החברה , מתחיל בצ'יפ ובעוזריו ואז בני המשפחה לפי גילם.

במצרים-
בשנת 1891 נמצאה גופת המומיה "אנומן" הכוהנת של האלה "הת'ור" . על גופת המומיה נתגלו כתובות קעקע בצורות גיאומטריות, סימנים השייכים לגוף האישה. ניתן לדעת כי הסימנים האלו גם היו שייכים לנשים העוסקות בטקסים פולחניים.הסיבות המסורתיות של המצרים לקעקועים היו :
1) דרך יצירת קשר עם השדים.
2) אות הוכרה להקרבה אלוהית.
3) הגנה דרך הקסם או הרפואית.
4) קמע למזל קבוע שאי אפשר לאבדו.
הקעקועים הנפוצים ביותר של המצרים היו קעקועים גיאומטריים ודתיים.
הקעקועים הראשונים אשר כללו תמנה ספציפית של מישהו ולא ציור אבסטרקטי היו של האל "בס" – אל התאווה לשמחה מוסיקה ריקוד וצהלה, רקדנים ומוסיקיים מיצרים היו נוהגים לקעקע את דמותו .
נמצאו מומיות של נשים נוביות עם דמותו של האל "בס" בערך משנת 400 לפנה"ס.

*בשנת 1891 המציא האמריקאי סמואל או'ריילי פטנט על "אקדח הקעקוע החשמלי".
האקדח התבסס על עקרונות העט החשמלי שהמציא תומס אדיסון 16 שנה לפני כן.
המכשירים בהם משתמשים כיום הם שיפור האקדח של או'ריילי.
המכשיר הוזיל את עלות העבודה וקיצר את הזמן הנדרש לעשיית קעקוע.

תהליך ביצוע הקעקוע
תחילה מציירים את הסקיצה על העור, ולאחר מכן משתמשים במכונת הקעקועים.
קעקוע סטנדרטי מחולק לשני שלבים, תחילה יוצרים את קו המתאר ( ליין ) בעזרת קבוצת מחטים מקובצות 3-5 מחטים – תלוי בעובי הקו הרצוי. 
השלב השני הוא הצביעה ( הצללה ) אנו מצלילים בעזרת קבוצת מחטים המחוברות בשורה. לקעקועים קטנים או בינוניים בדרך כלל בין 5 ל 11 מחטים . והגדולים אפילו 35 מחטים ברצף .
רוב האמנים המקעקעים משתמשים בשתי מכונות.
1. מכונת ה"ליינר" – שיוצרת את קו המתאר – ( ליין ) .
2. מכונת שיידר – לצביעה ( הצללה ) .
הבדל העיקרי בניהן הוא עמידות המכונה לאורך זמן .זמן קצר ל"ליינר" ופרק זמן ארוך יותר ל"שיידר"- כמות הסלילים לליין בדרך כלל 8 סלילים ולשיידר בין 10 ל 12 .
שתי המכונות האלו מופעלות בעזרת אלקטרומגנט. מכשיר המזריק את חומר הצבע בין 50 ל-3,000 פעמים לתוך השכבה השנייה של העור (דֶרמיס) בעומק שבין 0.4 מ"מ ל-1.5 מ"מ.

הקעקוע נוצר ע"י החדרת פגמנטים (צבעים) לשכבת הדרמיס. כשאנו פוצעים את הגוף , הוא שולח תאים לבנים (בולענייים ) שבולעים את הצבע ומתים במקום . מה שנוצר זה הקעקוע .

to top