בעבר כשמישהו רצה להתקעקע הוא היה צריך ל"חפש בנרות" מכון קעקועים פיראטי באיזה סימטה בקומת מרתף, קעקוע באותם ימים היה מלווה בסיכון בריאותי משמעותי עקב חוסר בידע, כלים וציוד לסטריליזציה. כמו שרובנו יודעים בעבר עולם הקעקועים היה כמעט בלעדי לעבריינים לא רק בישראל אלא בעולם כולו. היה נהוג לסמן לאיזה ארגון שייכים ומה הסטאטוס בארגון כו'. לאט לאט עולם הקעקועים התקבל בקרב האוכלוסייה כולה כמעשה אומנות המוסיף ליופי הגוף. כך גם מספר מכוני הקעקועים גדל.
בימנו יש רוויה בתחום והכוונה שלכל עיר יש מספר מכוני קעקועים, וכל החפץ מתקעקע כמעט כל סטודיו לקעקועים ופירסינג מעביר קורס קעקועים. כמות המקעקעים גדלה בשוק, ואלו שלא מוצאים עבודה בסטודיו לקעקועים זאת עקב חוסר הניסיון נאלצים לעבוד בבית, בסביבה לא היגיינית, ללא מכשיר אוטוקלאב (סטריליזטור) וללא אישורו ופיקוחו של משרד הבריאות
דמיינו סיטואציה שאתם קובעים תור לקעקוע , יושבים ומחכים במטבח עם המשפחה של המקעקע תוך כדי ששומעים את הטלוויזיה , שומעים דיונים משפחתיים יומיומיים , שומעים את הבכי של המקועקע לפניכם…. לא החוויה שציפתם לה
לאחר תקופה של מספר חודשי עבודה בבית חלק גדול מהמקעקעים הצעירים נושרים לצמיתות מהתחום וחלקם פותחים סטודיו לקעקועים ופירסינג הם מפצים על חוסר ניסיון במחיר זול. וכך גם נראות התוצאות .
לסיכום, קעקועים בישראל זה לא מה שהיה
אין צורך להתבייש בקעקוע או ברצון לעשות אותו, קעקועים כבר אינם משויכים לז'אנר כעברייני, אין צורך להתפשר על סטודיו אחד או מקעקע אחד כי זה כל מה שיש.
כיום אמנם ישנם מכוני קעקועים פרוסים על כל הארץ אבל עדיין עליכם לבחור בקפידה את המכון קעקועים המקצועי ביותר הן מבחינת ניסיון ואיכות עבודתו של המקעקע, הן מבחינת סטריליות המקום והציוד וכמובן חשוב שיעניקו לכם שירות אדיב סבלני ונעים.
למעבר לגלריות הקעקועים
